פרוטוקול HMDR המשלב היפנוזה ו EMDR

פרוטוקול HMDR המשלב היפנוזה ו EMDR.

אלי סומפו ויעל, 2026

הפרוטוקול מיועד לשימוש בטיפול בטראומה, בשחרור חסמים פנימיים או בהקניית משאבים ומיומנויות.בוא: מנגנוני הפעולה המוחיים והשילוב ב-HMDR

מהן ראשי התיבות HMDR?

HMDR הם ראשי תיבות של Hypnosis & Movement Desensitization and Reprocessing (היפנוזה בשילוב הכהיה ועיבוד מחדש באמצעות גירוי דו-צידי).

מנגנוני הפעולה במוח: היפנוזה מול גירוי דו-צידי (EMDR)

היפנוזה ו-EMDR פועלים על אזורים ומנגנונים שונים במוח, ובכך משלימים זה את זה:

• היפנוזה (Top-Down Processing): פועלת דרך הרשתות המוכוונות-קשב במוח, ובעיקר דרך ה-Prefrontal Cortex (קליפת המוח המצחית) וה-Anterior Cingulate Cortex (ACC). היא מאפשרת שינוי בתפיסה, ויסות של רשת ברירת המחדל (DMN - Default Mode Network), הגברת הגמישות המחשבתית והורדת התנגדויות קוגניטיביות. ההנחיות והסוגסטיות יורדות מהגבוה (קוגניציה והדמיון) אל הנמוך (תחושות הגוף).
• גירוי דו-צידי / EMDR (Bottom-Up Processing): פועל ישירות על המערכת הלימבית, ובעיקר על ה-Amygdala (אמיגדלה - מרכז הפחד) וה-Hippocampus (היפוקמפוס - עבודת הזיכרון). הגירוי המקצבי הדו-צידי מחקה את מנגנון שנת ה-REM, מפעיל עומס על זיכרון העבודה (Working Memory), ומוריד את העוררות של מערכת העצבים האוטונומית מלמטה (מהגוף והתחושות) למעלה (אל המוח החושב).

מדוע השילוב (HMDR) יעיל כל כך?

השילוב מייצר סנכרון דו-כיווני (Top-Down + Bottom-Up):

1. ההיפנוזה מספקת גישה מהירה לתת-המודע, הרפיה עמוקה, מעקף התנגדויות ויכולת עוצמתית לדיסוציאציה מבוקרת (כגון מחסומים ועוגנים).
2. הגירוי הדו-צידי מעבד באופן פעיל ומפרק את הצימוד הנוירולוגי הכלוא באמיגדלה.
3. השילוב מאפשר להגיע להצפה הרגשית הדרושה בבטחה מלאה, תוך שחרור מהיר של הטראומה, החסם או הטמעת המשאב ללא הצפה לא מבוקרת.

פרוטוקול HMDR המלא (12 שלבים)

הערה יישומית: הפרוטוקול מיועד לטיפול בטראומה, בשחרור חסמים פנימיים או בהקניית משאבים ומיומנויות. בכל השלבים, הגירוי הדו-צידי מבוצע באמצעות חיבוק פרפר (Tapping) או הפעלה שמיעתית (צלילים סטריאופוניים), כאשר המטופל יכול להזיז את עיניו מצד לצד בעודן עצומות.

שלב 1: יצירת מרחב בטוח והתקנת משאבים (Resource Installation)

זיהוי זיכרון חיובי, איכות פנימית, חוסן או מקום בטוח. המטפל מנחה את המטופל להתחבר באופן מלא לתחושות הגוף והרגש החיוביות.

• גירוי דו-צידי: הפעלת סטים קצרים ואיטיים של גירוי דו-צידי (חיבוק פרפר או צלילים, תוך תנועת עיניים עצומות) כדי לחזק, להעמיק ולהטמיע את המשאב במערכת העצבים.

שלב 2: התקנת כלי השליטה (עוגן המחוגה / הכפתור)

לפני הגישה לתכנים המורכבים, המטופל מדמיין ומגדיר עוגן פנימי – מחוגה או כפתור ויסות (כמו כפתור ווליום או דרגות עוצמה). מתרגלים הזזה יזומה של המחוגה מעלה ומטה במצב רגוע כדי לוודא תחושת שליטה מלאה בדרגת העוצמה הרגשית.

שלב 3: השראה היפנוטית (Induction)

הובלת המטופל למצב טראנס היפנוטי באמצעות טכניקת השראה לבחירתו (הרפיה גופנית, נשימות או דמיון מודרך). המטרה היא מעבר מרגוע לקשב פנימי ממוקד.

שלב 4: העמקת הטראנס באמצעות גירוי דו-צידי (Deepening)

שימוש בסוגסטיות העמקה (כגון ירידה במדרגות או ספירה לאחור) בשילוב אלמנט חיושי.

• גירוי דו-צידי: הפעלת גירוי דו-צידי בקצב מקצבי ורגוע במקביל להנחיות ההעמקה. הגירוי מסייע בהורדת התנגדויות קוגניטיביות ובהעמקת מצב הטראנס.

שלב 5: בניית מחסום ביטחון חזק והטמעתו (Safety Shield Barrier)

מטרה קריטית: מניעת הצפה לא מבוקרת או רטראומטיזציה של המטופל.

הנחיית המטופל לבנות בדמיון מחסום ביטחון עוצמתי (כגון חומת מגן, קיר זכוכית חד-כיוונית משוריינת או בועת אנרגיה בלתי חדירה) החוצץ בינו לבין האירוע, החסם או הרגש הקשה.

• גירוי דו-צידי להטמעה: הפעלת סטים איטיים ומחזקים של גירוי דו-צידי תוך בדיקת עמידות המחסום והתקנת התחושה ששום חוויה לא יכולה לפגוע בו מעבר למחסום זה.

שלב 6: הנגשת הטראומה, החסם או המטרה (Targeting)

הצפת אירוע המטרה, החסם המעכב או האתגר מתוך הגנת מחסום הביטחון והמרחב ההיפנוטי המוגן. זיהוי התמונה המרכזית, המחשבה השלילית והתחושה הגופנית הנלווית.

שלב 7: הצפה ופתחי חוויה רגשית במקסימום (Emotional Flooding)

מתן רשות מלאה והנחיה למטופל להתחבר ישירות (מבעד למחסום המוגן) לרגשות הקשים – כאב, עצב, פחד, חוסר אונים או כעס. המטופל נדרש לתת לרגשות הללו לעלות ולהגיע לעוצמה המרבית האפשרית (10 מתוך 10) בתוך המרחב המוגן, כדי לאפשר שחרור ופריקה של האנרגיה הלכודה.

שלב 8: הכהיה ועיבוד באמצעות גירוי דו-צידי (Desensitization)

בעוד הרגש נמצא בשיאו, מפעילים גירוי דו-צידי.

• גירוי דו-צידי: הפעלת סטים דינמיים של גירוי דו-צידי (חיבוק פרפר או צלילים, עיניים עצומות נעות) בקצב מהיר או משתנה. הגירוי מסייע לעבד את התוכן, להפחית את העוררות המוחית ולפרק את הצימוד בין הזיכרון/חסם לתגובת הלחץ.

שלב 9: וויסות והורדת עוצמה באמצעות כפתור השליטה (Desensitization & Control)

המטופל מונחה להשתמש בכפתור או במחוגת השליטה שהותקנו בשלב 2. המטופל מחליט באופן יזום כמה הוא רוצה להוריד את רמת הכאב, העצב או הפחד (למשל מ-10 ל-3 או ל-0).

• גירוי דו-צידי: במקביל להורדת המחוגה/הכפתור, מופעל גירוי דו-צידי איטי ומרגיע כדי לקבע את תחושת השליטה וההפחתה התחושתית במוח ובגוף.

שלב 10: שילוב תובנות ומסגור מחדש (Reframing & Integration)

העלאת תובנות חדשות מתוך תת-המודע לאחר ירידת העומס הרגשי. המטפל מציע סוגסטיות היפנוטיות של מסגור מחדש (Reframing) של האירוע או החסם, המדגישות למידה, חוסן, הישרדות ונפרדות מהעבר.

שלב 11: התקנת אמונה חיובית ומשאבים מעצימים (Positive Installation)

חיבור המטופל לאמונה חיובית ומעצימה לגבי עצמו כעת (כגון: "אני בטוח עכשיו", "יש לי שליטה בחיי", "אני מסוגל להצליח").

• גירוי דו-צידי: הפעלת סטים קצרים של גירוי דו-צידי במקביל להדהוד האמונה החיובית, על מנת לחזק ולחווט מחדש את הדפוס החיובי.

שלב 12: יציאה מהטראנס, קרקוע והערכה (Re-orientation & Closure)

יציאה מדורגת מהמצב ההיפנוטי (ספירה מ-1 עד 5, חזרה לערנות מלאה, התמתחות ומגע בקרקע).

• גירוי דו-צידי (לפי צורך): במידה ועולה הצפה רגעית או חוסר שקט במהלך היציאה, מופעל גירוי דו-צידי איטי לקרקוע מהיר, ולאחריו שיחת עיבוד קצרה ושיקוף במצב ערנות.